6 Responses

1. נרשמתי לסדנה שלך של לימוד אהבה עצמית, אני עוברת תקופה מאוד מאוד מאוד קשה, אבל הכי היה לי חשוב לספר לך שאני מרגישה שפשוט הצלת אותי.
   הצלחת כ"כ לגרום לי לראות דברים בצורה שונה, להעריך וללמוד על עצמי יותר. אני רואה בעצמי פי מאה ממה שראיתי עד לפני חודש חודשיים.
   ממש חשוב לי להגיד לך תודה תודה ושוב תודה.
   אין לי דרך להסביר כמה עזרת לי ❤️ ❤️ ❤️

   הגב

2. רציתי להגיד לך שהתחלתי את התוכנית הדיגיטלית.
   אני ממש לוקחת את הזמן איתה.
   כי התרגילים בחוברת מאלצים אותי לחפור עמוק בדברים שהדחקתי הרבה מאוד שנים, דברים של נגעתי בהם גם כשהלכתי לטיפול.
   אני ממש מרגישה שיפור. בעצמי ובאיך אני תופסת את עצמי.
   ורואים את זה גם בחוץ, אני גם לוקחת את עצמי בידיים בקטע בריאותי של תזונה וספורט, ולאחרונה הרבה גם התחילו להחמיא לי שסופסוף רואים חיוך על הפנים שלי ושאני ממש קורנת.
   אז כל כך תודה לך על האפשרות לטפל בעצמי לבד. ולא מול אדם אחר, שזה משהו שממש ממש הקשה עלי בתקופה שהלכתי לטיפול ❤️❤️❤️

   הגב

3. אחד הרגעים המשמעותיים שחוויתי אתמול בסדנא!
   קוראת את המילים המדויקות והמהממות של רבי שלמה קרליבך שנכתבו בדיוק עבורך: "אדם שמביא אור לעולם הוא האדם, שמי שפוגש אותו נהיה קצת יותר גבוה ומגיע השמיימה קצת יותר בקלות".
   את פלא ואור גדול בעולם שלנו רוני!! תודה על הזכות להיות חלק מהתהליך המופלא הזה, לדייק עוד קצת את הלב לרפא את הנפש.
   לשחרר תלות רגשית, ללמוד לאהוב את עצמי באהבה שלא תלויה בדבר. לתת לענפי העץ היפים שבתוכי, לצמוח לכל כיוון שרק אפשר.
   ללמוד להביט עלי בחמלה, בעיניים אוהבות וטובות. להאמין שאני ראויה לטוב. לראות שכל מה שעברתי במדבר הזה נקרא חיים.
   אלה כאבי גדילה שהפכו אותי עוד יותר להיות.
   תודה עלייך.
   על הטוב שאת בעולם שלנו.
   שרק תמשיכי להיות שליחה טובה ולהאיר ולפעול בטוב ואהבה בעולם.
   מעריכה אותך מאוד

   הגב

4. בלי ששמתי לב עברו 4 חודשים מאז שהתחלתי את התוכנית.
   כל ארבעת החודשים הללו " נתקעתי" על השלב – זוגיות שלי עם עצמי.
   אני לא מתחרטת לרגע על כל הזמן הזה, למדתי מעצמי ועל עצמי המון, כשחרתי להמשיך את הפרקים הבאים ראיתי שיישמתי גם המון ממה שנאמר שם אפילו בלי לשים לב ומבלי להתכוונן זה פשוט הגיע אחד עם השני.
   ניתקתי אנשים מחיי שלא עשו לי טוב, פיתחתי חמלה עצמית, העמדתי את עצמי בראש סדרי העדיפויות שלי.
   השיא מבחינתי היה בשיחה עם חברה שאמרה לי שאני משדרת ביטחון שקט – שרואים שאני שלווה עם עצמי, בטוחה בעצמי וחומלת גם לעצמי וגם לאחרים. זה הרים לי מאוד כי היא פשוט תיקפה את כל העבודה העצמית שעשיתי ועוד אעשה בחודשים האחרונים. אני שמחה על הרגע שפגשתי את התוכנית שלך ועל הדרך שהיא העבירה אותי למי שאני היום.
   אני כותבת לך את זה כי בזכותך החיים שלי השתנו.
   כל כך הרבה שיעורים לקחתי ממך. כל כך הרבה למידה ואהבה עצמית, עבודה עצמית, עמידה מול המראה, 365 ימים מאושרים הכל הכל הכל הכל מה שאמרת עשיתי כמו אחרונת החיילים הכי צהובה בעולם. עברתי פרידה קשה מקשר רעיל אחרי שנתיים דקה לפני חתונה בזכותך.
   היום, כשלא מכבדים אותי אני קמה והולכת. אני לא נשארת יותר איפה שאין צורך, אני לא פוחדת להיות עם עצמי יותר.
   רציתי להגיד לך כמה טובה את. כמה אור נכנס לחיים שלי וכמה שבזכותך אני בחיים. אופטימית, מאושרת, באהבה ענקית לעצמי ולעולם.
   לא יודעת למה הרגשתי צורך לכתוב ל תודה.
   תודה עלייך העולם הזה הרבה יותר טוב כשאת חלק ממנו ❤️

   הגב

5. כיפור זה מורכב אצלי… אני מרגישה אשמה שאני לא עושה משהו ממשמעותי…
   היום החלטתי להתחיל את התוכנית שלך, זה בא לי בול. את הקישור לסרטונים והחוברת יש לי כבר חודש – מחכים ל"רגע המתאים"…
   לא יודעת למה נמנעתי מזה, אחשוב על זה.
   אבל מה שחשוב שהתחלתי בתהליך וזה החשבון נפש שלי, הדבר המשמעותי שעשיתי בכיפור הזה וההתחלה החדשה שלי לשנה.
   תודה רוני❤️

   הגב

6. אני לא נוהגת לשתף כאן (היוש פוסט אחרון מלפני שנתיים), אבל בשלושת החודשים האחרונים השתתפתי בקורס לפיתוח עצמי "זה הזמן שלך", של רוני שינקמן הקוסמת.
   לא יודעת כמה מאיתנו זוכים לעצור ככה באמצע החיים ופשוט לחשוב. להביט. לנתח. לדחוק את עצמנו מול שאלות קשות. להבין מאיפה באנו, מה עברנו בדרך, מי אנחנו, מי האנשים שמקיפים אותנו, לאן נרצה ללכת ומי אנחנו רוצים להיות. לסלוח. לזקק. להשלים. לקבל. לנקות. לאהוב. לאהוב אותי.
   בורכתי והכרתי 25 בנות עוצמתיות, אמיתיות, אמיצות, מכל קשת הגילאים, העיסוקים והסטטוסים, שחשפו את עצמן ובהמון רגישות וכוחות הלכו איתי יחד בדרך הזאת. תמכו בי, בכו איתי, תפסו אותי כשנפלתי, שמחו איתי בנצחונות קטנים וגדולים, שיתפו בתובנות, הרימו לי, חיברו אותי למציאות, חיבקו וקיבלו אותי כמו שאני וליוו אותי במסע המשוגע הזה.
   בראייה שלי תמיד ראיתי בעצמי אשה חזקה, עם הטוב והפחות טוב חשבתי שהשלמתי. לרגע לא האמנתי שבתקופה כזו קצרה, אתרחק מהמוכר והנוח כדי להגיע אל עצמי, אתרסק לרסיסים כדי להבנות מחדש, אשרוף כדי לצמוח אחרת.
   בקורס הזה- הכל נפתח, הסודות הכמוסים ביותר, הכאבים הכי עמוקים, טראומות מהעבר, האכזבות, הכעסים, הציפיות, הכשלים, הקשרים הרעילים, הפחדים, האתגרים. פינינו והוקענו את הרע, כדי לפנות אנרגיה ומקום לטוב וחדש. הנפש שלנו עמדה בכל שבוע תחת סכין המנתחים של רוני ובכל רגע פנוי שהיה לי ישבתי מול ספר פתוח וחפרתי לעצמי בלב ובראש. כל זה כדי שבסוף, אי שם, אוכל להסתכל לעצמי בעיניים ולהבין שגדלתי, שאני יודעת מי אני ולאן אני הולכת, מה אני רוצה מעצמי, מהמשפחה והחברים שלי, מהקריירה שלי, מהזוגיות שתהיה לי, מהעתיד, מהחיים. מה חשוב לי, מה טוב בי, מה לסנן מהסביבה, מהדיבור ומהמחשבות שלי, על מה לא אתפשר ועל מה אני חייבת לוותר ולשפר.
   בתוך התהליך הזה, חלק מהסביבה הקרובה שלי חוותה את הקושי שלי, מבלי להיות מודעת למצב. כמו מי ששב משדה הקרב, גם אני עוד מדממת, מעכלת ומתאוששת. התהומות אליהם הגעתי בחיפוש העצמי הזה הביאו אותי לקצה ואני, כמו הספר הפתוח שאני, שיקפתי את זה החוצה. לאלו מכם שחוו את זה – סליחה מכל הלב, אני מקווה שעכשיו תבינו ותבחרו להשאר להנות איתי מניצני השינוי. וגם אם לא, זה בסדר, גם זה לטובה. למדתי גם למחול לעצמי ולשחרר.
   הארון בבית של ההורים מלא בתעודות והעבר שלי עמוס בהישגים, אבל האמת היא שהתעודה כאן בתמונה מרגשת אותי במיוחד. היא מסמלת שסוף סוף בחרתי בי.
   התהליך עוד בהתהוות והדרך עוד ישנה, אבל אני כבר צועדת אותה בגב זקוף. אני עם הפנים קדימה וכמה שכואב היום, יש את מחר, ומחר, כבר יום חדש.

   הגב