להשקיע בעצמי- זו לא פריבילגיה!

בעקבות שיחה שהייתה לי אתמול עם ברק, העליתי את הנושא היום בסטורי אבל אחרי התגובות שלכם, החלטתי להקדיש לו פוסט.

שאלתם את עצמכם פעם, כמה אתם משקיעים בעצמכם?
לא על דברים חומריים, אלא בעצמכם, במי שאתם. בבריאות שלכם, בנפש שלכם, בדברים שרק אתם חווים ואחרים לא בהכרח רואים.

תחשבו על זה, על הילדים שלנו והבריאות שלהם, אנחנו נשקיע את כל הכסף שבעולם. לא רק הבריאות הפיזית, אלא גם על יועצות/ים, טיפולים, אנשי מקצוע שהם צריכים.

על העסק שלנו, גם כן. ניקח מישהו שיפעיל לנו את הרשתות, מישהו שינהל לנו את הכסף, יועץ עסקי, יועץ אסטרטגי, יועץ פיננסי, יועץ תוכן…

ועלינו? נחשוב פעמיים לפני שנשקול טיפול פסיכולוגי, נשבור את הראש 1000 פעמים לפני שנלך לייעוץ שקשור בעצמנו ובמי שאנחנו ורק במצבי קיצון, כמו משברים גדולים או התמודדויות זוגיות, נרשה לעצמנו לפנות לאנשי מקצוע?

מאיפה נובעת הטעות הזאת?
הרי אם אני לא אדאג לבעיות הקטנות בעצמי, אני אגרור ואפתח בעיות הרבה יותר גדולות, שישפיעו על כל התחומים האחרים- הזוגי, הכלכלי והעסקי.

למה במקום להתעסק בגרעין, אנחנו מתעסקים בקליפה? במסביב?

למה אנחנו נזכרים לדאוג לעצמנו רק רגע לפני שנהיה מאוחר מדי?

תחשבו על זה, תעצרו את זה, תדאגו לזה, תדאגו לכם.
אחרים יוכלו לשרוד בלעדיכם, אבל אתם לעולם לא תוכלו לשרוד בלי עצמכם.