זמן לחשבון נפש

כיפור היום. בטח לא אכפת לך, את לא מהאלה שצמים. אבל מעבר לצום, זה הזמן לעשות חשבון נפש. אז אולי תעשי?

חלמתי עלייך אתמול בלילה. חלמתי שאת נעלמת לי מהחיים, שאני מחפשת אותך בפייסבוק והוא אומר לי שאין בנאדם כזה. ואז גם באינסטגרם, ובפלאפון, ובכל מקום שאני מחפשת- את לא נמצאת. כשהתעוררתי, גיליתי שאת עדיין בכל המקומות האלה. מופיעה בכולם, חוץ מבחיים שלי.

רציתי להגיד לך שאם היית מבקשת סליחה, הייתי סולחת, נשבעת.

הייתי אומרת לך ששטויות, לא נורא, כולם עושים טעויות, גם חברות טובות. הייתי אומרת שאומנם לא כיבדת את ההחלטות שלקחתי, ואומנם לא תמכת בי, אבל בעיניי זו מעולם לא הייתה סיבה להפסיק להיות חברה שלי. הייתי אומרת שעבר מספיק זמן ושתאכלס? ממש התגעגעתי. הייתי אומרת שאת חסרה לי. שיש לי עוד הרבה חברות טובות, אבל שתינו יודעות כמה מיוחדת היית עבורי; שמרתי עלייך מכל משמר, הגנתי על החברות שלנו ופחדתי שכל אחד אחר יתקרב, שלא יקחו לי אותך, שתישארי שלי. אשת הסוד שלי, הבנאדם שיודע עליי הכל, הבנאדם שהכי רחוק אבל הכי קרוב. שמרתי אותך כל כך קרוב שכל מה שיכול להרחיק אותך ממני זו רק את, והבחירות שלך, כמובן.

אני כועסת, את יודעת? כן, עבר המון זמן, שנה וקצת, ליתר דיוק. ואני עדיין כועסת. אני כועסת כי אני בחיים לא הייתי מוותרת עלייך, כי בחיים לא הייתי נותנת לך לברוח ממני, לא משנה כמה טעויות היית עושה. הייתי אומרת לך שאני לא מסכימה איתך, אבל אלה החיים – לא כולם מסכימים אחד עם השני. אבל לא משנה מה, לא הייתי נעלמת לך.

אם תבקשי עכשיו סליחה, אני אוותר על הכל. אני אוותר על האגו ועל הכעס וגם על העלבון שהרגשתי כשלא אמרת לי מזל טוב ביום ההולדת. כן, את מאמינה? אפילו על זה אני אוותר.

יודעת מה? גם אם לא הייתי מבקשת סליחה, ואומרת שאפשר להציל אותנו, הייתי באה ושולפת את שתינו מהתהום שהכנסנו את עצמנו.

אבל זה לא קורה,
ואת הפנית לי את הגב,
גם כשניסיתי.
אף אחד לא הפנה לי את הגב כמוך.
כיפור היום, ואם תבקשי עכשיו סליחה אני אסלח לך, אני נשבעת.
האמת היא שגם אם היית מבקשת סליחה בכל יום אחר הייתי סולחת. אבל לא מעניין אותך שכיפור היום. ויותר מזה, לא מעניין אותך לבקש סליחה.
ואני כבר מזמן סלחתי.