הלוואי שיכולתי לשלוח מתכון, מרשם או דף הוראות שאומר בדיוק מה צריך לעשות עכשיו. אין דרך אחת להתגבר. אין דרך אחת לשכוח ואין דרך אחת להמשיך הלאה. אבל יש דרך. תמיד. לפעמים לוקח קצת זמן למצוא אותה, אבל זה קורה.
מיליארדי אנשים נפרדו לפני שאתם נפרדתם והמשיכו הלאה, אז למה שאתם לא תצליחו?
להתעסק כל היום בפרידה, בכמה מסכנים אנחנו ובכמה קשה לנו להתגבר- לא יקדם אותנו לשום מקום. כן, מותר ורצוי להתאבל על קשר שנגמר, מותר לקחת זמן לעצמנו ולהתרכז רק באבל הזה, להתמסר לכאב, לתת לעצמנו לכאוב את האובדן שחווינו ואת האדם שאיבדנו.
האבל הומצא כדי לתת ללב כוח להסתגל למצב החדש. גם אם תקופת האבל היא הקשה והכואבת ביותר, היא הכרחית וחשובה ואי אפשר לדלג עליה. אבל צריך גם ללמוד מתי להתאפס ולקום בחזרה על הרגליים, לצאת מהבית, לנקות את הראש ואת הלב ולהעסיק את עצמנו בדברים שעושים לנו טוב.
אם כל היום נאכל את הראש על זה, לעצמנו ולאחרים, ניתן לזה יותר מקום ממה שמגיע לזה. אתם תבנו לעצמכם עולם חדש, בדיוק כמו זה שהיה לפני הזוגיות, עם תיקונים שלמדתם בעקבות הקשר. אתם תקומו כי אין לכם ברירה אחרת.