לשים את עצמי במקום ראשון- מזה אומר?

לפני 5 ומשהו שנים, אמא שלי ובן זוגה נפרדו. בתור הבכורה, לקחתי אחריות על כל שאר בנות המשפחה בניסיון לעזור לכל אחת להתמודד טוב יותר עם הפרידה. אומנם הפרידה הזאת הייתה קשה וטראומתית גם עבורי, אבל העדפתי לשים את עצמי בצד ולהתרכז בכל השאר. למרות שאף אחד לא באמת ביקש ממני לעשות את זה, הרגשתי שזה התפקיד שלי.
וככה, דקה אחרי החתונה שלי, נשארתי לגור בבית כדי לוודא שכולן בסדר, כדי להיות בשליטה.

אחרי שנה, כשכבר עזבתי את הבית ועברתי לדירה עם ברק, באחד הימים פשוט התפרקתי. בכיתי במשך שלוש שעות רצופות בלי שום טריגר ושום הבנה על מה גרם לי לבכות בכזו היסטריה. בכיתי בכי קורע לב, עמוק, בכי מהנשמה.

כמה שבועות אח״כ, בשיחה אצל הפסיכולוגית, היא אמרה לי ״אנחנו כלי קיבול. יש לנו יכולת מסויימת שאנחנו יכולים להכיל, כשאנחנו מעמיסים על עצמנו עוד ועוד ועוד, הקיבולת שלנו נגמרת ועולה על גדותיה, ככה שאין לנו יותר מקום להכיל. אז הכל פורץ החוצה.״ אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה, אצלי זה התפרץ אחרי שנה, בשעות של בכי.

״אז מה לעשות?״ שאלתי את אותה פסיכולוגית
והיא אמרה לי- ״תפסיקי להכיל את כולם ותתחילי להכיל את עצמך. אם לא תשימי את עצמך במקום הראשון, את פשוט תישברי שוב ושוב ושוב. את לא יכולה לקחת אחריות על כל מי שמסביבך, זה לא התפקיד שלך. כל אחד מאיתנו יכול וצריך לדאוג לעצמו ולהתמודדות שלו.״
״אז מה, אני פשוט אתן להן להתמודד לבד?!״ שאלתי.
״כן.״ היא ענתה בפשטות.
״את תופתעי לגלות שהן כולן יסתדרו גם בלי העזרה שלך, אולי יהיה להן קשה יותר, אבל הן ילמדו איך לעשות את זה. אבל כל עוד את תחזיקי להן את היד ותעשי הכל עבורן, הן בטוח לא ילמדו איך להתמודד״.

השיחה הזאת, ובייחוד המשפט של ״את לא יכולה לקחת אחריות על כל מי שמסביבך״ נצרבו לי עמוק בתודעה. ההבנה שעם כל הרצון הטוב, אני יכולה להיות אחראית רק לעצמי, היא מתסכלת ומרגיעה ביחד. מצד אחד, זה מאוד מעצבן לחשוב שאני לא יכולה לשלוט בהכל ומצד שני- אני גם לא אמורה לעשות את זה. אני יכולה להיות אחראית רק לעצמי. להתנהגות שלי, למחשבות שלי, להתגברות שלי. אין שום צורך שאקח על עצמי תפקידים שמעולם לא ביקשו ממני לקחת ואין שום צורך לנסות להתמודד בשביל אחרים.
את המסר הזה אני מעבירה גם בהרצאות ובתוכניות שלי-

לשים את עצמך במקום הראשון לא אומר להיות אגואיסטית או סוציופתית, אלא להבין שאת אחראית אך ורק למה שבשליטתך ובאחריותך. שאת צריכה לדאוג קודם כל לעצמך, לא לדרוס אחרים בדרך, אבל להבין שאם לא תהיי לעצמך, אף אחד לא יהיה בשבילך.